מיועד לכל המשפחה
המסלול המוצע מתחיל בנקודה המערבית ביותר – מסוף הגבול ניצנה בואכה מצריים ימשיך בקפיצה קטנה אל מושב קדש ברנע (ניצני סיני) הישוב הגדול והוותיק ביותר במרחב ניצנה , ביקור ביקב רמת נגב, בבית הדבש ומשם חזרה לצומת ניצנה , פונים דרומה לעבר כתף ניצנה ומשם טיול לתל ניצנה, מערת ניצנה, החמוקים, חורשת בארותיים במצפה עזוז. ומשם, אם היום טרם הסתיים ויש זמן : נסיעה אל באר מילכה ודיונות החול. ולקינוח, סיור בעיר הנבטית שיבטה.
המסלול: מסוף הגבול ופסל השלום – ניצני סיני – ניצנה – תל ניצנה – מערת ניצנה – תצפית בר לב – חמוקי ניצנה – עוג´ה אל חפיר – חורשת בארותיים – אל חולות עגור ובאר מילכה – שיבטה
עונה מומלצת: כל השנה. ניתן לתכנן את המסלול בהתאם למזג האוויר ואורך היום.
אורך המסלול: כ 40 – 30 ק”מ. מתאים למכוניות פרטיות.
משך הסיור: בין חצי יום ליום מלא ואף יותר בהתאם לעניין .
ביקור ביקב רמת נגב במושב קדש ברנע כ-45 דקות. בית הדבש – כחצי שעה
הטיול הרגלי לחמוקי ניצנה הלוך -חזור אורך כחצי שעה. ניתן לטייל גם באופניים.
הטיפוס במדרגות אל תל ניצנה וסיור על התל אורך כחצי שעה -שעה.
מערת ניצנה – ניתן להיכנס עם רכב פרטי קרוב מאד למערה. סיור במערה כחצי שעה וחזרה לרכבים
יער השלום- ליד מסוף הגבול בו צל לרב ושולחנות פיקניק. בוסתן לאה – למרגלות תל ניצנה מוצל עם שולחנות פקניק וברזי מים.
חניון בארותיים – לרגלי גבעת היישוב מצפה עזוז. בחורשה עצי אשל ושיטה עם שולחנות לפיקניק, מתקני משחק לילדים וברזי מים. חורשת זוהר בכניסה למושב כמהין . באר מילכה – חורשת אשלים ליד הבאר ועוד לימנים רבים (חורשות עצים קטנות) לאורך כביש 211 אשר ניטעו ע”י קק”ל.
התאמה למוגבלים בתנועה: הכניסה לחניונים מתאימה לכיסאות גלגלים .
תשלום: הביקור באתרי הטבע והאתר הארכיאולוגי לא דורש תשלום
הערות: את המסלול ניתן להאריך ליום מלא ע”י הוספת נסיעה לדיונות החול של נחל לבן, גלישת חולות ,עצירה בחניון באר מילכה. ביקור וסיור בחקלאות האזור (בתאום מראש).
צומת קציעות
איך להגיע? נוסעים בכביש 40 וחולפים על פני העיר באר שבע לכיוון צומת טללים (נסיעה של 30 ק”מ). בצומת טללים ממשיכים ישר מערבה (ישר) לכביש 211 לכיוון ניצנה (כ- 30 ק”מ נוספים). בצומת ניצנה (לאחר עצירת התרעננות בצומת קציעות) הגעתם אל פתחת ניצנה .
פירוט המסלול: מסוף הגבול ניצנה (מעבר לובה אליאב)
מעבר הגבול ניצנה שבין ישראל למצרים הסב את שמו בשנת 2013 על שמו של חבר הכנסת לשעבר אריה (לובה) אליאב ז”ל זוכה פרס ישראל על פעילותו החברתית ציונית התיישבותית בדרום הארץ, ממקימי חבל לכיש והעיר ערד ומייסד כפר הנוער ניצנה.
מעבר גבול זה הוקם בשנת 1982 לאחר חתימת הסכם השלום עם מצריים ופינוי סיני במטרה לממש את יחסי הנורמליזציה בין שתי המדינות.
מעבר יבשתי זה הינו אחד מ- 3 מעברים אחרים לאורך הגבול המערבי הארוך ביותר של מדינת ישראל כ- 250 ק”מ מרפיח אל אילת המופעל ע”י רשות שדות התעופה.
עם תחילת יחסי השלום עם מצריים היה נראה כי המעבר ישמש לתנועת תיירים למרכז סיני ולמצריים ולטובת העניין הוקם מסוף תיירים ואף, תוכננו בתי הארחה אך, ה”שלום הקר” עם מצריים שינה את התוכניות והיום משמש המסוף למעבר סחורות בשיטת גב אל גב. עיקר הסחורות המועברות לשטחי הרשות הפלשתינאית כוללים :מוצרי נייר, קרטונים, מזון . בעבר שימש המסוף למעבר חומרי בניה, השקיה ודלקים.
בשנים האחרות שודרג המסוף בשיפור תשתיות האחסנה ובניית עמדות המתנה לפריקה והעמסה של משאיות, בבינוי מתחם לשינוע חומרים מסוכנים ובסלילת אספלט לשיפור שטחי התפעול, במטרה לשפר את השירות ללקוחות המסוף.
בנקודת התצפית הצמודה למסוף מתחיל / מסתיים “נתיב השלום” שניבנה ע”י דני קראוון ( ז”ל) פרי חזונו של לובה אליאב ז”ל אשר בחזונו ראה שיתוף פעולה מלא מצד המצרים כולל המשך הפסל בצד המצרי והקמת עיר חדשה בסמוך למעבר הגבול שיקרא שמה : ניצנית.
זהו הפסל הסביבתי הארוך ביותר בארץ. 3 ק”מ הפסל מעוצב בצורת שדרה של מאה עמודי אבן מלאכותיים במרחק קבוע של שלושים מטר זה מזה. האבנים מזכירות עמודים של כנסיות ביזאנטיות, והן משתלבות בסביבה הנופית. כל עמוד נושא בכותרתו את המילה שלום באחת ממאה השפות השונות של העמים שחצו את המידבר. הפסל המיוחד, שתחילתו באזור משלטי קרבות תש”ח למרגלות תל ניצנה מגיע בקו ישר אל מסוף הגבול, דרך חורשת השלום עד חורשת הנשיאים ומוצב צה”ל בואך גבול ישראל מצרים.
ניתן לצעוד / לרכוב על אופניים לאורך הפסל אל תל ניצנה. (כשעה הליכה)
מושב ניצני סיני ובשמו המקורי ” קדש ברנע” הוקם בשנת 1981 ע”י חבורה של ” 7 המופלאים” אשר תכננו להקים את הישוב בנאת המדבר “קדש ברנע” שבסיני , פונו מסיני עם חתימת הסכם השלום עם מצריים 1979 ובחרו להתמקם בסמוך מאד לגדר גבול סיני ,הכי קרוב לקדש ברנע במקראית.
קדש ברנע הוא הישוב הראשון והגדול מבין יישובי פתחת ניצנה. המושב אשר החל את ימיו כ”מושבוץ ” מונה היום כ-75 משפחות ומתבסס על חקלאות חממות עגבניות ותבלינים, כרמים, לול ביצים ופטם, רפת, עסקים קטנים ותיירות.
כיום, המושב נהנה מהתיישבות מסיבית של “בנים חוזרים” אשר בוחרים להקים את ביתם ועתידם במושב בו נולדו.
אנו מזמינים אתכם לבוא לבקר ביקב רמת נגב בו תשמעו את סיפור החלוצים במדבר ואת ראשית ענף היין במדבר הנגב המתחדש לאחר 2000 שנים, מאז ימי הנבאטים- ביזנטים.
הביקור ביקב דורש תאום מראש ובתשלום. 08-6555849
הקהילה חינוכית וכפר הנוער ניצנה – מוסד שהוקם בשנת 1987 על ידי המחלקות לעליית הנוער ולהתיישבות בסוכנות היהודית ובסיוע קק”ל במקום שבו היה הישוב הזמני מושב קדש ברנע (ניצני סיני)לפני שעבר לישוב הקבע. את המפעל החינוכי הזה ועמד בראש צוות ההקמה שלו הוא אריה (לובה) אליאב, מחיה חבל לכיש, איש עלייה ב´, ממפקדי צה”ל ומזכ”ל תנועת העבודה לשעבר.
בניצנה בית ספר שדה שבכל שנה עוברים בו הדרכה אלפי בני נוער מישראל ומחו”ל הלומדים על היבטיו השונים של הנגב: האדם, הטבע, הנוף, המים, הקרקע, האנרגיה הסולארית, אסטרונומיה ומורשת הקרב. בניצנה – אולפן לעולים חדשים ושלוחת מחקר קטנה של האוניברסיטה העברית. בי”ס לנערים באדווים מהפזורה הבדווית שבנגב ובי”ס לנוער דתי.
בקריה החינוכית פועל פארק סולרי המכיל מתקנים ניסויים הקשורים ביצור אנרגיה סולארית .
בניצנה – מרכז לימודי “בית אורי”, לזכרו של אורי גורדון ז”ל, ממנהיגי התנועה הציונית. המרכז כולל חדר הרצאות ומרכז מבקרים. הוא ממוקם על גבעת דיונה, שממנה נשקף נופה המרהיב של פיתחת ניצנה.
סיור סובב תל ניצנה אל מערת ניצנה ומשם אל החוות הקדומות וסיום בחמוקי ניצנה. סימון טיולים – כחול . מסלול של 3-4 שעות הליכה ברגל. (מומלץ בעונת האביב) או נסיעה ברכב פרטי בין האתרים השונים.
טיפוס קצר במדרגות הקדומות על תל ניצנה לתצפית מרהיבה מגלה לנו, שרידי כנסיות מהתקופה הרומית –ביזנטית וכן, שרידי בית חולים טורקי שנבנה במצודה הקדומה מעל העיירה הצבאית טורקית-גרמנית עוג´ה אל חפיר.העיירה הוקמה בשנת 1908 במלחמת העולם הראשונה לרגלי התל .
תל ניצנה היא אחת מהערים הנבטיות שצמחו במדבר: ממשית, עבדת, רחובות (שבנגב), חלוצה ושיבטה. המלך אלכסנדר ינאי כבש אותה בדרכו להשתלטות על דרך התבלינים העוברת מפטרה לעזה. הביזנטים ישבו בה, והיום אפשר למצוא בה בין השאר שרידי כנסיות ובורות מים. שמו הערבי של המקום הוא עוג´ה אל חפיר, שפירושו העיקול של החפירה או הבאר, ומקורו בעיקול הגדול שעושה נחל ניצנה לרגלי התל ובבורות המים שנמצאים בו. חפירות ארכיאולוגיות שהתבצעו באתר מוכיחות כי המקום מיושב מתקופת האדם הקדמון, לפני כתשעים אלף שנים ועד ימינו אנו. זאת בעיקר בשל כמות המים הזמינים במקום.
בסמוך לתל ניצנה מוצבת אנדרטה לזכר חללי חטיבה 8 שנפלו במבצע חורב מלחמת העצמאות על הגנת האזור והדרך בואכה סיני.
מתל ניצנה ניסע כחצי קילומטר על הכביש המנדוטרי המשובש (מערבה) עד לפניה שמאלה לדרך עפר המסומנת בכחול. הליכה קצרה וכניסה למערת ניצנה.
המערה נחצבה בתקופה הרומית – ביזנטית ושמשה כמחצבה לחומר הקירטון ששימש כלבנים ושריפתו כחומר “מלכד” – מלט בבניית העיר ניצנה וחומתה.
גודלה כ- 80 מ´ x 22 מ´ וגובה תקרתה כ- 5 מ´ . המערה מחולקת ל- 4 אולמות משנה ע”י שמונה עמודי תמך. על קירותיה ניכרים סימני החציבה.
לאחר נטישתה כמחצבה ,שמשה המערה את הרועים כמחסה וכמכלאה לצאן ובע”ח.
היום מקננים במערה יוני סלע, בזים, כוסים, תנשמות ועטלפים. כמו כן, קיימת במערה מאורת דורבנים פעילה ועקבות רבות של נחשים ומכרסמים .
המערה משמשת כיום כמקום מחסה ומסתור למטיילים וחלק משביל טיולים מסומן ופעיל באזור ניצנה
המערה מחולקת לארבעה אולמות תת קרקעיים, ובנויה כמחצבת קרטון אשר שימש כחומר לבנייה לטובת יצירת סיד וטיח. במשך השנים שמשה המערה כמחסה לרועים ועדריהם. במקום זה ניתן להצטנן קלות בקיץ ולהתגונן מרוחות בחורף.
מיקום: כ-3 קילומטר מערבית לתל ניצנה בקצה הכביש המנדטורי המתחבר אל כביש הגבול המערבי. ישנו מסלול רגלי המתפתל בין גבעות הקירטון לעבר הרמה לתצפית יפיפיה מעל החמוקים ומשם חזרה בשביל מעגלי לנוף ראשוני ובתולה בצד הדרומי של האתר חזרה אל מגרש החניה. מומלץ מאד
האתר בנוי ממחשופי גיר וקרטון לבנים טבעיים אשר עוצבו ע”י הטבע בצורות וצבעים רבים, שובי לב ומראה ומדהימים ביופיים.
ניתן למצוא בינות לסלעים והאבנים צורות טבעיות של פטריות, חמוקים, פרצופים .
האתר משמש כאבן שואבת למטיילים באזור בשל נגישותו הנוחה ויופיו הרב.
על כביש 10-כביש הגבול עם מצריים הנמתח בין רפיח לאילת ניתן להגיע בהליכה קצרה תצפית על שם חיים בר לב – הרמטכ”ל השמיני שהיה מפקד גדוד בחטיבת הנגב במבצע “חורב”. מהמצפור ניתן לראות את מרחבי סיני, ערוצי נחל אל עריש, חקלאות בדווית ואת הר הלאל בסיני, שגובהו כ- 840 מטר מעל פני הים.
אל תצפית זאת ניתן להגיע כאשר כביש 10 פתוח והצבא מאפשר זאת.( בימים אלה בסופי שבוע של כל חודש , בחגי ישראל- סוכות, חנוכה, פסח ועוד)
בערוצים קטנים ונסתרים בכל מרחב פתחת ניצנה ובעיקר בקרבת תל ניצנה מוצאים שרידים רבים לחקלאות קדומה שהיתה נפוצה מאד בתקופה הרומית-ביזנטית והערבית הקדומה. ע”פ דר´ יהודה קידר בשטח הנגב עובדו 40,000 דונם קרקע בחוות גידלו גידולי חיטה , כרמי יין ועצי פרי.
באזור ניצנה קיימות חוות כאלה שפעלו כחלק מהעורף החקלאי של העיר ניצנה. אנו מוצאים טרסות, גדרות אבנים ותעלות לאיסוף המים והטיתם לשטח החוות. ניכר מאד בשטחים אלה עושר הצמחייה הרב שנתית ועושר מיני בע”ח הנשענים על מערכות אלה עד היום הזה. פגיעה בשטחי הניקוז והאיסוף של המים אשר ברום השטח תפגע קשות בקיום החוות ובכל אלה המתקיימים בתוכן.
בכל שטח כתף ניצנה פזורות תלוליות אבנים קטנות במרחקים קבועים ומדודים בין האחת לשנייה.
גלי אבנים אלה נאספו כחלק מהפעילות החקלאית שהייתה באזור בתקופה הרומית –ביזנטית . מטרתן הייתה להגביר את זרימת הנגר העילי אל המורדות על מנת להשקות את שטחי החוות החקלאיות שמוקמו בשטחים הנמוכים.
ישנה סברה כי הן שמשו כתמוכות וכבית גידול מקומי לגידול גפנים. האבנים קלטו חום במשך היום ובלילה עם התקררות אויר המדבר הן פלטו את חומן ויצרו עליהן אגלי טל אשר נטפו לקרקע והשקו את הצמחים וכן, שמרו על לחות הקרקע למשך זמן רב.
נשוב אל הרכב וניסע חזרה על הכביש המנדטורי אל צומת תל ניצנה ומשם נמשיך דרומה נסיעה של כ- 10 ק”מ לחורשת בארותיים לרגלי היישוב עזוז.
בחניון שתי בארות מים: באר משה ובאר אהרון. הבארות כרויות על גדת הנחל וחורשה גדולה של עצי אשל שבצילה שולחנות פיקניק. החורשה ניטעה בימי מלחמת העולם הראשונה על ידי תלמידי בית הספר החקלאי “מקווה ישראל”, ששימשו כפלוגות נוטעים בצבא התורכי. נטפס על צלע הגבעה ונגיע אל מבנה אב, שגגו משופע. זוהי בריכת מים מקורה. מי הבארות שבחורשה נשאבו אליה, ושימשו למילוי המכלים של קטרי הקיטור התורכיים. ליד החניון עובר תוואי מסילת הרכבת התורכית מבאר שבע לסיני, ובצידו תחנת רכבת קטנה. בתחילת שנות ה- 60 הכשירה קק”ל שטחים להיאחזות בנחל עזוז.
מספר קטן של משפחות גרות במצפה עזוז. חלק מהמשפחות עוסקות באמנות ,תיירות ואירוח. משפחה אחת מגדלת צאן, כבשים ועיזים ומוכרת גבינות מעשה ידיה. זהו מקום נפלא לסיים בו את הטיול.
ואם נותר זמן, , בחזרה עם הכביש לכיוון צומת קציעות. אתם מוזמנים לנסוע לעבר באר מילכה לבקר בחוות שירת המדבר, לגלוש בדיונות החול (פורקן לילדים) ולסיים בביקור בשיבטה בתאום הדרכה מצוינת לאור עששיות עם איריס .
כמובן, שאתם מוזמנים להישאר לעוד יום …באזור יש מקומות לינה מגוונים להפליא, רק תבחרו..
במושב קדש ברנע (ניצני סיני)
יקב רמת נגב – יקב משפחתי הראשון והגדול שבנגב המייצר את מבחר יינותיו מאדמת הנגב בלבד. מארח מטיילים לטעימות וסיפורים. בתאום מראש 0505354664
בית הדבש – מכוורת ליצור דבש על טהרת צמחי מדבר של משפחת פיליפוב וצימרים לארוח. 0523542846
במצפה עזוז:
חאן בארותיים: ארוח מדברי, לינה בביקתות, טיולי גמלים , ארועים 08-6555788
ועוד אתרים נוספים ללינה ואירוח: צימרבוס , צימר טוביאנה, בתי קפה ועוד
במושב באר מילכה:
חוות שירת המדבר – חוות צמחי תבלין ומרפא ומשחק בריחה 0527021650
בניצנה:
חדר הפלאות – מוזאון חוויתי אינטראקטיבי 0545325454
שיבטה טיול עצמי או מודרך לאור עששיות : איריס בראזני 0503016969
גלישת חולות וטיול תומקארים: 0525203025
בכפר הנוער ניצנה: אכסניה, חדר אירוח, חדר אוכל (בהזמנה מראש)
